תומר נורי, סמנכ”ל טכנולוגיות, תים
טוב, אני מודה. כאבא אפשר לייחס לי מידה מסוימת של חרדתיות. אולי זה קשור לעובדה שיש לי בן שתמיד אוהב לאתגר את חסינות הלב שלי בכל פעם שהוא מזנק מנקודה לנקודה, או אולי קשור לעובדה שדווקא בחדר ריק הוא עלול למצוא משהו מסוכן
יש מקום אחד בו איני עומד להתנצל על החששות שלי וזהו החשש מהסכנות ואיומי האינטרנט. למעלה מ-25 שנה שאני פועל לניתוח איומים ואבטחת זירות אסטרטגיות כנגד איומי סייבר, נתון זה לבד בשילוב העובדה שפעם בשבוע אני עולה על מדי שוטר כמתנדב ונחשף לא פעם לצד השני של איומים אלו, לקורבנות השיימיניג, לבריונות ברשת ואף חמור יותר לטורפים אורבים ברשת ובעיקר לקלות הבלתי נסבלת של המדיה הזו, כל אלה היו יוצרים חשש ואי שקט בכל אדם.
ילדינו משתייכים לדור מדהים, ללא ספק הרבה יותר חכמים מאתנו בגילם ועם גירויים אינטלקטואלים ברמה אחרת. אני מתמלא עונג בכל פעם שאני צופה בבני ובאחייניי כאשר הם רותמים בהצלחה פלטפורמות כגון מחשבי לוח, סמארטפונים ודפדפנים לכריית המידע הנחוץ להם ולשלל פעולות פנאי והנאה. אבל המדיה הזאת לצד כל היתרונות המופלאים שבה מגלמת לא מעט סיכונים שחלקם עלולים לזלוג מעבר לסביבה הקיברנטית.
תומר נורי, כשוטר מתנדב, בהרצאה בפני ילדים על סכנות האינטרנט
בכל פעם שאני מציג בפני ילדים בגילאים שונים את עולם הסייבר והחשיבות בגלישה אחראית ובטוחה, עולה נושא ה Darknet לדיון. נושא שבעבר אף מרצה שפוי לא היה שוקל להציג לילדים אבל בעידן שלנו בו הם נחשפים לכול קשה להפתיע אותם. רוב הילדים בנושא זה מביעים חשש טבול בסקרנות, תמיד רוצים לדעת איך ניגשים לאתרים כאלה ואיך נמנעים בכניסה בטעות לאזורים בדארקנט, אבל התמימות הטבעית בילדים לא גורמת להם לחבר בין הנקודות ולהבין שאותם גורמים עוינים לאו דווקא עוצרים בדארקנט והאינטרנט בסופו של יום הוא מדיה אחת ואחודה שמשלבת בין הלגיטימי לאינטלקטואל, בין הפנאי לחוויה וגם בין העוין לקורבן הפוטנציאלי.
זה כמעט בלתי אפשרי לכפות או לאכוף מדיניות גלישה מחמירה על ילדים, למרות שיש לנושא שלל פתרונות טכנולוגיים על כולם ניתן להתגבר ברמה כזו או אחרת. נדרש פה חינוך אחר, פתיחות והידברות לצד הקניית ארגז כלים פרגמטי ונגיש. אני נזכר בנקודה זו במשל המפורסם על אדם שהיו לו ילדים צעירים והוא החליט לבנות בריכת שחייה בחצר, הוא היה טרוד בחששות על הסיכוי שאחד מילדיו יכנס ללא השגחה לבריכה וחלילה יטבע. חששות אלו הובילו אותו להוסיף עוד גדר מסביב לבריכה ועוד מחסום אבל החשש המשיך לנקר בו עד היום שהוא לימד את ילדיו לשחות.
הרעיון הוא כמובן לא לעורר חשש או חרדה אצל הילדים אלא ליישם צעדים של זהירות, ביניהם:
- להימנע מפרסום פרטים כגון כתובות, מספרי טלפון ונתונים על פעילות חוץ לימודית (שעות חוגים, מיקום וכו’) באתרים ציבוריים, בפורומים, ברשתות חברתיות ו/או בקבוצות מרובות משתתפים.
- קביעת מקום מפגש לעולם לא תתבצע תוך שימוש ברשת חברתית או דומיה, רק בשיחת טלפון.
- כאשר הם לא בשימוש יש לנתק את המיקרופון מהמחשב ולנתק את המצלמה או לסובב אותה לקיר.
- להימנע מהתקנת תוכנות לטאבלט ולסמארטפון מאתרים לא מורשים.
- חשוב שילדים שמשתמשים במדיה ציבורית כגון אתרי פורום וכו’ יקבעו קוד זיהוי סודי ביניהם כדי לאמת את הזהות של כל צד (מילת קוד או סמל). כך האנונימיות שברשת לא תשמש לפגוע בנו.
- הידברות – חשוב שהילדים ירגישו חופשי לבוא ולדבר עם ההורים, כל מקרה בו ילד נחשף לבריונות ברשת או לשיימיניג גם אם הוא לא היעד לכך, חשוב שיביא זאת לידיעת ההורים. והורים אתם מצדכם חשוב שתיידעו את המערכת על תהליך כזה, מהמורה ועד למנהלת ואפילו למשטרה אם צריך עד שתרגישו שמישהו מטפל בנושא.
- ניטור – קיימים שלל פתרונות טכנולוגיים לניטור ואכיפה של פרופיל הגלישה באינטרנט של ילדים, חלקם יכולים להיות חסויים וחלקם בשקיפות תוך שיתוף הילדים. כאמור אף אחד מפתרונות אלו אינו ערובה לגלישה בטוחה אבל בעיקר במקרה של ילדים צעירים במיוחד זה יכול להווה נדבך נוסף.
- זליגת מידע – חשוב שילדכם יבינו שכל מידע רגיש, בין אם מדובר בתמונה פרטית ומביכה או בקובץ רפואי, כל מידע שהוא זמין כמדיה דיגיטלית עלול למצוא את דרכו לידיים עוינות. לכן מידע רגיש לא שומרים על הטלפון ולא על המחשב, שומרים בעותק דיגיטלי בדיסק נייד או פתרונות דומים.
הכותב הוא תומר נורי – סמנכ”ל טכנולוגיות, בחברת שירותי ופתרונות המחשוב תים. בזמנו הפנוי הוא שוטר מתנדב ובין היתר מרצה בפני ילדים ונוער על סכנות ואיומים באינטרנט.
פורסם ב-19 לאוגוסט 2016 ע”י abashel