החשב הכללי במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה העלו באחרונה לאוויר מערכת שכר ממשלתית חדשה, שתפעל על פלטפורמת מרכב”ה, שמבוססת על סאפ. מערכת השכר מטפלת בתשלומים למאות אלפי עובדי המדינה, בהיקף של 150 מיליארד שקלים, שמשולמים באמצעות חשבי שכר מקצועיים במשרדי הממשלה. בשלב זה מדובר בפיילוט, שמתקיים בשני משרדי הממשלה ועתיד להימשך במהלך השנה הקרובה.
מדובר באחד הפרויקטים היותר מורכבים שעשתה יחידת מערכות המידע בחשב הכללי, ושפועלים על מערכת מרכב”ה. הוא התחיל ב-2020 ומחליף את המצב שהיה עד כה, שבו חוקת השכר המורכבת, שמפעילה את כל תהליכי השכר של עובדי המדינה, מבוצעת על ידי מלם שכר – זכיינית הממשלה לנושא מזה שנים רבות. כעת, שתי המערכות – הן של מרכב”ה והן של מלם שכר – עובדות במקביל ובשיתוף פעולה. אולם, בעתיד הרחוק, במועד שטרם נקבע, בפעם הראשונה מזה שנים יהיו הידע והשליטה על חוקת השכר בידי הממשלה.
לדברי גורמים בחשב הכללי, המערכת תאפשר ניהול מתקדם ויעיל של תהליכי השכר וההון אנושי, תחת מערכת אחת ובסיס נתונים אחוד. בנוסף, יחולו שיפור של תהליכי הבקרה והגברת השקיפות לעובד – דבר שעשוי להביא למתן שירות טוב יותר לעובדים ולחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בטווח הארוך.
המימוש במרכב”ה – חלק אורגני מכלל הרכיבים המנוהלים במערכת
המימוש במערכת מרכב”ה בוצע באמצעות פלטפורמת SAP Payroll, כחלק אורגני מכלל הרכיבים המנוהלים במערכת: קובעי שכר במערכת משאבי אנוש, המודול הפיננסי והתקציבי לרישום ביצוע פקודת השכר ועוד. כמו כן, יושמו מערכות נוספות המתחייבות בתהליכי חישוב ותשלום שכר, כמו מערכת בקרת שכר (PCC), ומערכת הצמדת רכב והחזר הוצאות רכב. מערכת דיווחי הנוכחות הורחבה לצורך מתן פתרון מלא.
לפרויקט היו שותפים אגף בכיר למשרדי הממשלה במשרד האוצר, עובדי השכר וההון האנושי ברשות האכיפה והגביה ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ועוד. הוא לווה על ידי החברות מטאור, BDO, דלויט ו-CM.
“מגה פרויקט טכנולוגי”
“החלפת מערכת השכר בשירות המדינה הינה מגה פרויקט טכנולוגי לאור גודלו, מורכבותו וחוקות השכר השונות של עובדי המדינה”, אמר רו”ח יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר. לדבריו, “הפרויקט יביא לשיפור תהליכי בקרת השכר והשירות הניתן לעובד, באמצעות שיקוף המידע ונגישותו אליו”.
סגן החשב הכללי, רו”ח אלי ביתן, כינה את ההעלאה לאוויר של המערכת כ-“אירוע שקורה אחת לדור”. “במסגרת האירוע”, ציין, “הוכרעו חסמים טכנולוגיים רבים, שהכרעתם תוביל את אופן ניהול מערכות השכר לעידן הדיגיטלי המתקדם באופן יעיל ומדויק יותר, ותעניק לעובדים בשירות המדינה שכר בכלים מתקדמים יותר”.
נציב שירות המדינה, פרופ’ דניאל הרשקוביץ, ציין כי “המערכת החדשה עתידה לנהל את השכר באופן אינטגרטיבי עם ניהול המשאב האנושי בארגון, והיא בעלת יכולות וממשקים מתקדמים. יכולות אלה יהוו קפיצת מדרגה במצוינות בשירותים הניתנים לעובדי המדינה בתנאי השירות והשכר, ויבואו לידי ביטוי בקבלת מידע נגיש, יכולת מעקב העובד אחר שימושים והחזרים, יכולת מימוש מהיר של הסכמי שכר מורכבים, ממשקים אוטומטיים ותהליכי בקרה שקופים”.